גם מהבחינה הכלכלית, עדיף לבני זוג הרוצים להתגרש – לעשות זאת בגישור ובהסכמה.
זוג שהגיע למסקנה כי הוא רוצה להתגרש – מדובר במשחק סכום אפס. כלומר בשלב הזה של הגרושים, לא יכנס לנכסי הנשואים עוד נכסים הנובעים משיתוף פעולה בן בני הזוג. השאלה היא כמובן, כיצד מחלקים את העוגה הקיימת.
כלל ידוע הוא שלחלוקת העוגה – יש עלות משל עצמה. ניתן לראות שהעלות במקרה של חלוקה בגישור נמוכה משמעותית מחלוקה לאחר התדיינות בבית משפט. הגישור משאיר נתח גדול יותר לכל אחד מבני הזוג. כדי להראות זאת ניקח זוג ממוצע בו יש לבני הזוג דירה ששוויה כ 1.5 מיליון ₪ ומשכנתא קצת יותר ממיליון ₪. זה אומר שלאחר החזרת המשכנתא יוותרו לבני הזוג כ 400,000 ₪ לחלוקה. עוד נניח כי לבני הזוג שתי מכוניות, אחת ששוויה 100,000 ₪ והשנייה 50,000 ₪. בהנחה כי שני בני הזוג עובדים ומרוויחים את הממוצע במשק וכי יש להם ילדים. בהערכה ניתן להגיד כי לזוג כזה יהיה ההפרש בפנסיות יעמוד על כ – 40,000 ₪ לטובת הבעל.
כפי שניתן לראות מהטבלה, בהנחה שאנחנו מדברים על ההפרשים בין קופות הגמל, שווי הרכבים והפנסיה, לזוג שלנו נותר לחלק בין הצדדים, כ – 480,000 ₪.
ההנחה כי בסופו של תהליך, עם בגישור ועם בהתדיינות, הצדדים יחלקו את הרכוש חצי-חצי.
עלויות הליך הגישור
שעת גישור עולה אצלנו, 650 ₪ ובתוספת מע"מ מדובר בעלות של 761 ₪ לשעת גישור. בגישור רגיל, שעות הגישור מגיעות לכ- 18 שעות גישור (ראה טבלה*), הסכם הגישור עולה כ – 7,000 ₪ ואקטואר (לא חייבים אקטואר – אבל נניח שהזוג שלנו בחר כן להיעזר בשרות אקטואר) עוד כ 3,000 ₪. בכל הליך יש את עלות האגרות בבית משפט ובבית הדין הרבני בגובה של כ- 1,700 ₪. סה"כ עלות הליך הגישור תעמוד על 26,700 ₪. במקרה כזה תראה חלוקת העוגה כך:
עלויות הליך התדיינות בבית משפט – מתון
עורך דין מתון ולא קרבי בתחום גובה בממוצע שכ"ט של כ – 50,000 ₪ ולגברים יכול למצוא שכ"ט של כ – 30,000 ₪. נהוג גם שעל כך מתווסף שכר עבור כל דיון, ובחישוב של כ – 3.5 דיונים מדובר בעלות נוספת של כ – 10,000 ₪. חשוב לציין כי אקטואר במינוי בית משפט גובה בין 5,000 ₪ – ל 7,000 ₪. במקרה בו עורכי הדין מתונים, ניתן להגיע להסכמה על העלות הנמוכה. גם כאן יש צורך לשלם את האגרות וסה"כ עלות ההליך תעמוד על כ – 100,000 ₪ או כ – 20% מעוגת התא המשפחתי:
עלות ההליך כאחוז מעוגת התא המשפחתי עולה מקצת יותר מ 5% בגישור ל – 20% וכל אחד מהצדדים לוקח עמו במקום כ- 225,000 ₪ במקרה של גישור, רק 190,000 ₪.
עלויות הליך התדיינות בבית משפט – קרבי
עורך דין בדיני משפחה הידוע כ"קרבי" גובה כבר שכר טרחה של כ- 70,000 ₪ (לפעמים אפילו מוסיף על זה מע"מ). ברגע שצד אחד פנה לעו"ד קרבי אז הצד השני, כדי לא להרגיש פראייר, פונה גם הוא לעו"ד הידוע כקרבי, בעלות דומה. עורכי דין כאלה גובים יותר עבור דיון, ובדרך כלל יש יותר דיונים (כי הם "קרביים" ולא מתפשרים!).
גם האקטואר, נקבע על ידי בית המשפט בדרך כלל גובה סכום של 7,000 ₪. ואם לא די בכך, במקרה של התדיינות קרבית, בני הזוג לא מגיעים להסכמה בקשר לדירה המשותפת, והיא נמכרת, דבר שמוסיף עלות מתווך ועו"ד למכירת הדירה בעלות של כ- 55,000 ₪. עכשיו חלוקת העוגה של התא המשפחתי תראה כך:
בסופו של יום, ובהנחה שוב שהחלוקה תהיה פחות או יותר שווה, כל צד נותר עם כ – 90,000 ₪ בלבד, לעומת 225,000 ₪ בגישור. כלומר כל צד "תורם" לעלות ההליך – כ 135,000 ₪.
עלויות הליך התדיינות בבית משפט – קרבי מאוד
יש זוגות, שגם בהליך הקרבי – הולכים עד הסוף ומאלצים את בית המשפט למכור את ביתם המשותף בהליך של כינוס נכסים. במקרה כזה שווי הנכס יורד עד כדי 70% מערכו, ועורכי הדין המתמנים לכונסים, זכאים לשכר טרחה נוסף, עבור הפעילות ככונסי נכסים. אין זה נדיר, כי במקרה בו הגרושים לא הגיעו להסכמות, וכי דירת בני הזוג נמכרה בהליך של כינוס נכסים, כי כל אחד מבני הזוג, לא רק שלא מקבל מעוגת התקציב המשותף, אלא מסיים את ההליך בעודו חייב כספים. בדוגמה שלנו, במקרה שבו הצדדים לא ישכלו שלא להיגרר למכירת ביתם בכינוס כסים, יוותר כל צד חייב כ – 30,000 ₪. קשה לצייר זאת בגרף, אבל תדמיינו כי כל העוגה אפורה, כל נכסי בין הזוג "נשרפו" בתהליך, ועדיין כל אחד מהם חייב 30,000 ₪!
גם בתחום המזונות – עדיף להגיע לפשרה
הטענה כי עדיף להישאר חייב 30,000 ₪ אבל לכל הפחות לקבל או לשלם מזונות גבוהים/נמוכים. גם טענה זו אין בה ממש. בוא נחזור לרגע לזוג ה"ממוצע" שלנו. על פי הלמ"ס השכר החודשי הממוצע באוגוסט 2017 נטו עמד על 10,230 ₪. בהנחה כי הזוג הממוצע שלנו – ממוצע גם בהפרש בין הבעל לאישה (אישה מרוויחה 30% פחות מגבר באותה משרה), אז הבעל הממוצע שלנו מרוויח כ – 12,000 ₪ לחודש בעוד האישה הממוצעת שלנו מרוויחה כ – 8,400 ₪. איזון פשוט בין הצדדים יביא לחיוב מזונות של הבעל של כ-1,800 ₪ בחודש. או אז כל אחד מבני הזוג ירוויח את הממוצע במשק של 10,200 ₪. שוויון מגדרי מלא, היפ, היפ – הוריי!
אז נניח שלבעל יש עורך דין כריש, שמצליח להוריד את המזונות החודשיים של שני ילדי בני הזוג ל 1,000 ₪ בלבד. זה 500 ₪ לכל ילד – אמרתי לכם – כריש. הבעל משלם פחות 800 ₪ בחודש אם נחשב כמה כסף שווה ההפרש על פני עשר שנים…84,000 ₪. עכשיו עורך הדין הכריש ביקש עכשיו 70,000 ₪ (נניח שזה כולל את המע"מ – למרות שנראה לכם ??? – עורך דין כריש אמרנו), עכשיו אם היינו שמים בצד את הכסף, אז בעוד עשר שנים, צמוד רק למדד של 3% לשנה, ה 70,000 ₪ של עורך הדין שווים 91,000 ₪ – כלומר הבעל הפסיד למרות שניצח.
אז תסריט אחר, לאישה יש עורך דין פנתר, שמצליח שהבעל ישלם 4,000 ₪ בחודש. כאן אנחנו מדברים על רווח על פני עשר שנים של 230,000 ₪ זה כבר סכום רציני! גם אם נוריד מזה את עלות שכר הטרחה של הפנתר על פני 10 שנים, 90,000 ₪ הרי שיש לאישה רווח של 140,000 ₪ – עורך דין פנתר!
כן, אבל, לא עדיף להגיע לאותו סכום בהבנה. התוספת של 140,000 ₪ משקף עלות חודשית (על פני עשר שנים, באינפלציה של 3%) של קצת פחות מ 1,000 ₪. כלומר אפשר להגיע שהאישה תרוויח את אותו הדבר, בלי מלחמות, בהסכמה שהבעל ישלם במקום 1,800 ₪ בחודש, 2,800 ₪ בחודש. באמת המלחמה שווה את ההפרש הזה? (שאלה רטורית – ברור שלא).
אני מבין, ברגע המשבר, קשה לראות את החישוב הכלכלי – והמחשבה היא על ההישרדות מהיום למחר וכמובן "לא לצאת פרייר". כדי ששניכם לא תצאו פריירים – עדיף להגיע, אם כבר מתגרשים, לגישור. דליה ואני עובדים בשיתוף פעולה ועוזרים לבני זוג שהגיעו למשבר, לפתור אותו. כמובן שבחישובים האלה לא נלקח בחשבון מגוון האפשרויות שיש בפתרון שבהסכמה – גם במשחק סכום אפס, שאין בהתדיינות בבית משפט – שם על השופט להגיע להכרעה שיפוטית.הדוגמה הקלאסית ליתרונות הגישור מספר על שתי אחיות שרבות על תפוז, כאשר פתרון בית משפט הינה לקחת סכין ולחתוך את התפוז לשני חצאים, בעוד שגישור יכול לגלות כי אחות אחת רוצה לאכול את התפוז ואילו השניה צריכה את הקליפה להכין קליפות תפוז מצופות בשוקולד.
אז כך גם בגישור בגרושים, נניח שלבני הזוג יש תפוח ותפוז: פתרון בית המשפט יהיה לקחת סכין ולחתוך גם את התפוח וגם את התפוז ולתת חצי לכל אחד מהצדדים – בעצם החיתוך אובד חלק מהפרי (ולפי שראינו לעיל, תלוי בעובי הסכין כמה אובד בחיתוך) וגם ברגע שהפרות פתוחים הם מאבדים מהר יותר את חיוניתם ונרקבים מהר יותר. בגישור אפשר להגיע להסכמה כי כל צד מקבל פרי, אין כאן שוויון מוחלט, כי תפוז אינו שווה תפוח, אבל כל צד נותר עם פרי שלם.
הערה: חישוב עלות הגישור התבססה על ממוצע של גישורים בגישור:
