קטגוריה: כללי

בית המשפט העליון קבע כי:

"להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות"

ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197.

מה קורה אם לאחר כינוס נכסי החייב מתבררכי אין טעם בהמשך הליכי פשיטת הרגל? נניח מקרה בו החייב היה "חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל מספר שנים ושילם תשלום חודשי של כמה מאות שקלים בודדים, אשר מהווה חלקיק מהריבית הנצברת על חובותיו.

עכשיו, לקראת יום כיפור, עשה חשבון והגיע לתוצאה כי למעשה חובותיו תפחו בשנים בהם היה חייב מוגבל באמצעים למימדים אסטרונומיים, ואין לו כל סיכוי לשלם את מלוא חובותיו, גם אם יזכה בלוטו. אין ספק שכל נכס שהיה בידיו כבר מזמן עוקל ונמכר, ולמעט המיטלטלין המותרים בחוק ההוצאה לפועל, אין לחייב נכסים כלל. החייב פונה לכיוון פשיטת רגל כדי לקבל הפטר על חובותיו. סעיף 18 ה (3) לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לבית המשפט לתת הפטר מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים. חשוב להדגיש כי לפני צו פושט רגל, ניתן צו כינוס נכסים ויש לפחות שנה בין מועד צו הכינוס לדיון בצו פשיטת רגל.

סביר להניח כי לא ייתן הפטר במעמד מתן צו ההפטר. התחושה במערכת (בתי המשפט והכונ"ר) כי החייב צריך זמן ללמוד לחיות כפושט רגל, ללמוד צניעות וענווה. אני סבור כי לטובת החייב והחברה ראוי ורצוי לתת במצב כמו שתואר לעיל הפטר במעמד מתן צו פשיטת הרגל:

• לאחר שנים של חיים כחייב מוגבל באמצעים, ולאחר חצי שנה לפחות של כינוס נכסים, ברור מה מצבת הנכסים אותם ניתן לחלק בין נושיו. בדרך כלל במקרים כאלה הנכסים כבר מזמן כונסו, נמכרו ואינם בידי החייב.
• אם מדובר על חובות של מעל מליון ש"ח הרי שרק הריבית תעמוד על כ 10,000 ש"ח לחודש (על פי ההוצאה לפועל, על פי פסיקת ריבית והצמדה הריבית וההצמדה תעמוד על 5,500 ש"ח בחודש בלבד) . בדרך כלל חייב מוגבל באמצעים אינו שייך ל  4% (כן ארבע אחוז) המשרות המשלמות שכר של 10,000 ברוטו. כך שהתשלום החודשי עומד בממוצע על 500 – 1500 ש"ח. כלומר כל חודש, גם אם החייב משלם את השלום החודשי, גדלה מצבת החובות.

כלומר במצב הדברים הזה, אין תועלת לנושים בהמשך התהליך, למעט קבלת שבריר מסכום הריבית החודשית על החוב. למעשה הטעם היחידי בניהול הליכי פשיטת רגל הוא "בחינוך" פושט הרגל. לא לחינם פתחתי את הפוסט בציטוט ההלכה בדבר התחליט של הליכי פשיטת הרגל – "חינוך" אינו אחד מהם. במקרה כמו זה המתואר לעיל חובה על בתי המשפט ליתן הפטר לחייב באופן מיידי. לא יעלה על הדעת שאדם מוחזק בסטאטוס "פושט רגל" רק לצורכי חינוך. אם הכשלון העסקי נובע ממעשה נפשע וחסר תום לב – אזי אין מקום להליכי פשיטת רגל כלל. הליכי פשיטת הרגל נועדו לאלא שאיתרע מזלם והכשלון העסקי אינו תוצאה של מעשה פלילי או מעשה שנעשה בחוסר תום לב.

כלומר אם הכשלון העסקי הינו תוצאה של טעויות בשיקול הדעת של החייב, ואין בהליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים, חובה על בית המשפט ליתן הפטר לחייב.

"עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:  כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-יְהוָה"

(ירמיהו ט' 23).

צו כינוס

לאחר שעיינתי בבקשת החייב ובנספחיה ובתגובת הכונ"ר, הנני מורה כדלקמן:

א.                ניתן צו לכינוס נכסי החייב .

ב.                 הכונס הרשמי מתמנה ככונס נכסי החייב .

ג.                  יציאתו של החייב מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזו כפושט רגל.

החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונס רשמי בתוך 7 ימים.

ד.                 על החייב לפעול כדלקמן:

1. להתייצב בפני הכונס הרשמי במשרדו בכל עת שיידרש לכך, לצורך חקירה.
2. לשלם לכונס הרשמי לטובת נושיו סך של <סכום תשלום חודשי שנקבע על ידי מפקח מטעם הכונ"ר> החל מהיום. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל  חודש.
3. להגיש לכונס הרשמי תוך 10 ימים מהיום, דו"ח על מצב עסקיו בשלושה עותקים.
4. להגיש לכונס הרשמי דו"ח חודשי על הכנסותיו ועל הוצאותיו עפ"י הטפסים שימסרו לו  על ידי הכונס הרשמי ובמועדים שייקבעו על ידי הכונס הרשמי.
5. למסור עותק מצו זה בדואר רשום, לכל הנושים אותם ציין החייב בבקשתו להכריז עליו כפושט רגל. ההמצאה תיעשה תוך 10 ימים מיום קבלת צו זה. אישורי המסירה יועברו לכונ"ר.

ה.                ניתן בזאת צו לעיכוב הליכים, בהתאם להוראות לפי סעיף 22(א)

לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

ו.                 מטילה על החייב את ההגבלות הקבועות בסעיף 42 א' לפקודת פשיטת הרגל.

ז.                קובעת דיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ליום 13.1.2011 שעה 13:30.

נושה המבקש להתנגד להכרזתו של החייב כפושט רגל, ימסור התנגדותו בכתב לתיק בית המשפט עם העתק לכונ"ר, לפחות 60 יום טרם המועד הקבוע לדיון. עד 30 יום קודם למועד שנקבע לדיון, יודיע הכונ"ר עמדתו ביחס לאפשרות כי החייב יוכרז כפושט רגל, אף ללא דיון.

ניתנה היום,  <תאריך עברי>, <תאריך לועזי>, בהעדר הצדדים.

שופטת

הכונס הרשמי ממליץ על גובה התשלום החודשי ולרוב בית המשפט מקבל את המלצת הכונס הרשמי. על פי פרסום הכונס הרשמי (מעודכן לפברואר 2009) גובה התשלום החודשי נקבע על פי איזון בין הכנסות החייב והוצאותיו, וכן נלקחים בחשבון האינטרסים של הנושים ומצבו האישי והסוציו-אקונומי של המבקש.

בעת חישוב הכנסת החייבת נלקח בחשבון:

1. הכנסתו העכשוית של המבקש: בדרך כלל ממוצע שלושה חודשים אחרונים. להכנסה מוסיפים כל קצבה אשר המבקש מקבל, מזונות, תשלום קבוע אחר (מפסק דין לטובת המבקש שמשולם בתשלומים, ירושה, מתמלוגים על זכויות יוצרים, שכירות וכל תשלום עיתי אחר אשר מקבל המבקש).
2. פוטנציאל הכנסתו של המבקש: בחינת 12-18 חודשי השתכרות וכן מקצועו, השכלתו, הכשרתו, גילו ומצבו הבריאותי של המבקש.
3. הכנסת התא המשפחתי של המבקש: בעיקר הכנסות בן הזוג, אך גם בנים או הורים המתגוררים עימו. חישוב הכנסת התא המשפחתי מתבצע באופן דומה לחישוב הכנסה עכשוית, כלומר נלקחים בחשבון כל הכנסה קבוע ולא רק משכורת.

שלא כמו בחישוב ההכנסות, בחישוב ההוצאות נלקחות בחשבון רק הוצאות בסיסיות וזאת על פי סעיף 8 לחוק הגנת השכר:

1. הוצאות שוטפות סבירות כגון שכר דירה, מוצרי מזון וטואלטיקה, חינוך, כבלים (חבילת בסיס), ביגוד ונסיעות.
2. תשלומים שוטפים הכרחיים כגון ארנונה, מים, חשמל וגז.
3. הוצאות מיוחדות כגון תשלום מזונות, הוצאות הנובעות ממצב רפואי מיוחד של החייב או בן משפחה הסמוך לשולחנו.
4. הוצאות הקשורות לייצור הכנסה, כגון אחשקת רכב כאשר הרכב חיוני להשתכרותו של החייב.

חשוב לציין כי זו חובתו של המבקש פשיטת רגל להראות את המסמכים המעידים על הכנסותיו והוצאותיו. אי הבאת מסמך יכולה לגרור החלטה גרועה מבחינת המבקש: לדוגמה אם החייב לא מביא אישור על תשלום ארנונה, המפקח מטעם הכונס הרישמי מבין כי מישהו אחר, ולא החייב, משלם את הארנונה ולא מכניס לחישוב הוצאה זו. כמו בהכנסות גם ההוצאות לוקחות בחשבון את החייב ואת הסמוכים לשולחנו (כלומר הוצאות חינוך על ילדו של החייב). כמובן שנלקחות בחשבון רק הוצאות סבירות ולא מותרות. מינוי לחדר כושר, מינוי לבריכה, שהייה בבתי מלון אינן נחשבות כהוצאות סבירות של אדם המבקש צו כינוס.

המפקחים מטעם הכונס הרשמי הינם, בדרך כלל, אנשים מקצועיים ובעת מתן ההמלצה על גובה התשלום החודשי לוקחים בחשבון את טובת הנושים, אך יחד עם זאת מתחשבים בעובדה כי המבקש הינו בן אדם, ולדוגמה נלקח בחשבון גובה התשלום החודשי שנקבע, במידה ונקבע, במסגרת תיק איחוד וחקירת יכולת בהוצאה לפועל. למרות שיש מדיניות שיפוטית ביחס לתשלום החודשי, הרי שבכל תיק בקשה נקבע גובה התשלום לפי נתוני התיק הספציפים.

סעיף 61 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר. מהו אותו הפטר?

הפטר הוא למעשה צו של בית משפט אשר מאפשר לאדם לפתוח דף כלכלי חדש בחייו על ידי קבלת פטור מהחובות. הדרך לאותו צו הפטר אינה קלה. לרוב מדובר בהליך שאורכתו בין שלוש לחמש שנים. האדם אשר חייב  כספים מעבר ליכלתו לשלם עובר תהליך שמתחיל בצו כינוס. ממשיך לצו בו מוכרז האדם כפושט רגל ואז מגיע צו ההפטר. ממועד מתן צו הכינוס ועד ההפטר כל עסקה כלכלית נבדקת תחת זכוכית מגדלת של הכונס הרשמי ובית המשפט. מדובר במסע לא קל, מבחינה כלכלית ומבחינה נפשית הן לאדם עצמו החייב את הכספים והן לאנשים הקרובים אליו כמשפחתו וחברים.