Blog

  • אופנים עם מנוע עזר אינם כלי תחבורה

    בע"א 7023/19 קבע בית המשפט העליון כי אופניים עם מנוע עזר אינם כלי תחבורה כמשמעות המינוח בחוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונת דרכים).

    המשמעות, כפי שמוסבר בפסק הדין:

    תרשים זרימה אחריות

    ובמילים: הקביעה כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי מגדירה למעשה את רוכב האופניים כהולך רגל. כפועל יוצא תאונה עצמית של רוכב האופניים, הרוכב אינו זכאי לפיצויים על פי חוק הפלת"ד כמו שהולך רגל הנופל אינו זכאי לפיצויים על פי הפלת"ד. בתאונה בין רוכב אופניים להולך רגל (או לעניין זה רוכב אופניים אחר) גם אינו זכאי לפיצויים על פי הפלת"ד. חשוב לציין כי בתאונות אלו (תאונה עצמית של רוכב אופניים או בתאונה בין רוכב אופניים להולך רגל או רוכב אחר) כן חלים דיני הנזיקין הכללים.

    במקרה של תאונה בין רוכב האופניים לרכב, כי אז רוכב האופניים, כמו הולך הרגל, זכאי לפיצויים על פי הפלת"ד – לרב מביטוח הרכב המשתתף בתאונה.

    חוק הפלת"ד נועד להעניק פיצויים לכל מי שנפגע בתאונת דרכים, וזאת ללא הבירוקרטיה של דיני הנזיקין. לדוגמה נניח כי רוכב אופניים ניזוק בתאונה בגובה של כ-100,000 ש"ח. חשוב לזכור כי חוק הפלת"ד עוסק רק בנזק גופני ואינו עוסק כלל בנזק לרכב או לאופניים החשמליים. אם רוכב האופניים האמור ניזוק בתאונה עם רכב, ולרכב היה ביטוח חובה – אזי הוא יפוצה בגובה 100,000 ש"ח מחברת הביטוח לרכב וזאת מבלי שיאלץ להוכיח מי אשם בתאונה, ובית המשפט ימנה מומחה לקבוע את גובה הנזק.

    לעומת זאת אם אותו רוכב נפגע לדוגמה בתאונה עצמית, נניח עקב מכשול שהשאיר קבלן ששיפץ את הכביש – אזי רוכב האופניים יאלץ לתבוע בנזיקין את הקבלן: ראשית להוכיח כי אכן הקבלן התרשל או הפר חובה חקוקה או עוול בעוולה אחרת מפקודת הנזיקין. שנית רוכב האופניים יצטרך להוכיח כי אכן הוא ניזוק – כלומר ללכת לרופא מומחה מטעמו שיביא חוות דעת לבית המשפט. שלישית להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לנזק. לדוגמה אם הנזק של הרוכב הינו עקב מחלת הקורונה, יהיה לרוכב קשה להוכיח הנזק הינו באשמת הקבלן ועקב התאונה.

    אז חשוב לזכור כי נכון להיום אופניים עם מנוע עזר אינם רכב מנועי עם כל המשמעויות המשפטיות הנובעות מקביעה זו.

    הבהרה: פוסט זה אינו מהווה יעוץ משפטי. הפוסט מפרסם הלכה של בית משפט העליון כפי שפורסמה בפסק דין ואינה מהווה יעוץ משפטי ספציפי למקרה ספציפי.

  • של מי מענק הקורונה להורים גרושים?

    מענק הקורונה בסך 500 ש"ח לשלושת הילדים הראשונים ובסך 300 ש"ח לילד הרביעי ואילך הינו מענק חד פעמי שניתן באמצעות חקיקת חוק בכנסת: חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד–פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה),התש"ף- 2020.

    מאחר ומדובר במענק חד פעמי עבור ילדים, במקרה בו ההורים פרודים או גרושים המענק הולך לאמא? לאבא? חצי-חצי?.

    התשובה נמצאת בסעיף 2 (ב) לחוק:

    לעניין כל דין כקצבת ילדים – אז המענק הינו למעשה קצבת ילדים מוגדלת – וחלוקתו כפי שמחולקת קצבת הילדים: אם מוסכם כי הקצבה לאמא ללא קיזוז מהמזונות – אז כך גם המענק. אם מוסכם כי קצבת הילדים כולה הולכת לחיסכון לילדים – אז כך גם המענק. אם לא היה הסכם וקצבת הילדים הלכה לאם – כך גם המענק.

    בריאות לכולם.

  • רגע – לא להתגרש מיד

    הדחף הראשוני של הרבה אנשים, לאחר חודש וחצי בהסגר, עם בן הזוג והצאצאים, ובייחוד עם אחד מבני הזוג או אפילו שניהם נמצאים בחל"ת/פיטורין/ללא הכנסה הוא לפרק את החבילה.

    רגע אחד, קחו אוויר. החלטות תחת לחץ הם לא ממש רציונליות וגם אין לנו ממש מידע איך הדברים הולכים להתגלגל – ובכלל עכשיו עם הקורונה לא יהיו מקומות למצוא זוגיות חדשה הרבה זמן. קודם כל להיכנס לשירותים (או למרפסת הכביסה או כל מקום בו יש אפשרות לסדר את המחשבות לבד) ולעשות חושבים. האם באמת הזוגיות זה מה שמפריע לי? האם גירושים יפתרו לי את ה-"בעיה" ה-"מרכזית" שלי בחיים?

    אני מציע שלושה שלבים:

    שלב ראשון – עם עצמך. שאל את עצמך את השאלות הקשות ותענה לעצמך בכנות. איך השפיע עלי משבר הקורונה והסגר. מה הם חמשת הדברים שעלי לדאוג להם מיד כשישתחרר הסגר. סדר את הדברים לפי סדר חשיבות, מהחשוב ביותר לפחות חשוב. עם המידע הזה אפשר לעבור לשלב שני.

    שלב שני – עם בן הזוג. לקבוע פגישה עם בן הזוג. כן ממש לקבוע פגישה רשמית עם יומן ותזכורת. אם הילדים קטנים (עד גיל 8-10) להכין סידור לילדים כמו בייביסיטר או לאחר שעת השינה שלהם. לפני הפגישה להודיע לבן הזוג כי נושא השיחה הינו "אסטרטגיית יציאה" וכן לקבוע "אג'נדה" לפגישה: נדבר על המצב הכלכלי, ואז על חזרה לבית הספר ואז גם על הזוגיות שלנו. בפגישה חשוב לאפשר לכל אחד לדבר, גם עם צד "שופך מררתו" ו"מאוורר רגשות" לאפשר זאת. לא לענות מיד: אם לא זרקת את הזבל לפני יומיים, זה לא ממש חשוב בשיחה, ובן הזוג מנסה להסביר לך שזה היה חשוב לו – להשתמש בביטויים כמו "אני מבין"/"אני מבינה", "אני מכילה"/"אני מכיל" – אבל רק לאחד שבן הזוג סיים את דבריו, לא להכנס זה לדבריו של זה. בסיום המפגש צריכה להיות לבני הזוג רשימה של שלושה דברים דחופים לטפל בהם כאסטרטגיית היציאה.

    שלב שלישי – תוכנית פעולה. אם השלב השני לא הסתיים ברשימה מוסכמת או הסתיים בפיצוץ או הסתיים בהסכמה שהזוגיות היא הדבר החשוב ביותר לטפל בו – אני ממליץ לפנות למגשר חיצוני. ויודגש לא כדי להתגרש (רגע חכו עם זה! מה בוער?), אלא כדי שמגשר חיצוני יוכל לעזור לכם לגשר על פער התקשורת בנכם. צריך לבנות תוכנית פעולה, ושילוב כוחות בין בני הזוג הוא הדרך הטובה ביותר, וקשה לעשות זאת אם אין תקשורת מעולה בין שני הצדדים.

    דליה ואני נתקלנו הרבה פעמים בזוגות שהגיע לגרושים כי נמאס להם מהתקשורת הגרועה, והרבה יותר פעמים בזוגות שהסיבה לגרושים היא שחוסר התקשורת הוביל לחוסר שיתוף פעולה שהוביל להתרחקות בין הצדדים. רב הזוגות שהתגרשו בסופו של יום – היו זוגות שהגיעו אלינו כשהמרחק בנהם היה כל כך גדול שהוא לא ניתן לגישור. דליה ואני לא מאמינים שחודש וחצי, עם כל הלחץ והסגר, הביא למרחק גדול כזה שלא ניתן לגישור. הדרך לגשר על המרחק יהיה בכתיבת הסכם מחייב, הסכם "שלום בית" שיכלול הסכמות בשלושת העיקרים של קיום בית: האחריות ההורית, תקציב שוטף והרכוש המשותף.

    אחריות הורית: בירור מטלות וחלוקת זמנים בין ההורים – יש הבדל בין נער בין 17 לבין ילד בן 5 שאין לו מסגרת, או שיש לו מסגרת רק שלוש פעמים בשבוע. מי יהיה עם הילד בן ה-5 ומי ידאג להסעות של הנער בן ה-17.

    תקציב שוטף: האמת שזה מומלץ לכל בית, אבל אף אחד כמעט לא עושה זאת. בבית הספר מלמדים תנ"ך והיסטוריה, אבל לא איך לנהל תקציב משפחתי. לחשב מה הם ההכנסות של התא המשפחתי כרגע, ואם יש צפי לעתיד (חזרה מחל"ת!). למול ההכנסות לברר מה הם ההוצאות, הקבועות והמשתנות, ההכרחיות ואילו שניתנות לוויתור. גם כאן קשה מאוד לעשות את זה ללא מגשר.

    רכוש משותף: איזה רכוש צברנו (לחוד ובשותף), האם אנחנו יכולים להשתמש בו עד שנעמוד על הרגלים בתקציב השוטף, במה אנחנו לא נוגעים (פנסיות!!).

    אם בסוף התהליך הזה תגיעו למסקנה שבאמת הבעיה המרכזית כרגע בחייכם הוא הקשר עם בן הזוג, אז ורק אז תחליטו להתגרש – ואז כבר יש לכם הסכמות שיכולים להיות בסיס להסכם גירושים.

  • לא להגבלת חשבון בנק בעת מצב חירום

    לידידה שלי חזרו מספר שיקים, ובכן סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע:

    "(1) …

    (5)   הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום" או שניתנה הכרזה כאמור בפסקה (4) לאותה הגדרה, ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק."

    אני מאמין כי אם בנק יגביל חשבון עקב חזרת שיקים, גם אם מסיבת אכ"מ (אין כיסוי מספיק) אפשר לפנות לבית המשפט כדי לבטל ההכרזה. ההליך הוא פניה לבית משפט כדי שבית המשפט יבטל הבאת שיק אחד או יותר במניין השיקים שסורבו. כרגע בהתאם להוראות שעת החירום, אגרה שיש לשלמה לפני תחילת הליך – יידחה תשלומה עד לתום תקופת שעת החירום.

  • רפואה סינית

    בספר הטאו של לאו צה (תרגום ניסים אמון , עמוד 36, 2004) נרשם תחת הכותרת רפואה סינית:

    אם רוצים לצמצם

    לפעמים צריך להרחיב

    אם רוצים להחליש

    לפעמים צריך לחזק

     

    על מנת להפיל דבר

    יש לרוממו תחילה

    כדי לקבל

    צריך קודם לתת

     

    בעזרת חוכמת האור

    הרך על הקשה

    יכול לגבור

     

    אבל הכי טוב בשביל הדג

    זה לא להתרחק מהמים

    אם אנחנו רוצים לצמצם – את התפשטות הקוויד-19, אנחנו חייבים להרחיב את האופק של התוכניות. הנזיפות שאם המספרים יעלו – ממש לא ברורות לי, אחרי שהממשלה מיבאת חולי קורונה!

    המספרים מהשבוע האחרון, הם לאחר שהחזרנו ברכבות אוויריות – מלונדון, דרום אמריקה ומארה"ב אלפי ישראלים. חמור מכך, הממשלה מצאה זמן להעלות יהודים חולי קוויד-19 (65 במספר) מארה"ב. אז כשאומרים לי שמספר החולים עלה בצורה מפחידה – אני שואל את עצמי: כמה מאותם חולים חדשים, הם כאלה שלא נשמעו להוראות – וכמה מתוכם הם כאלה שהיו במטוסי הרכבת האווירית (רק במטוס מארה"ב  לפי הבנתי היו יותר ממאה איש)?

    אם אנחנו רוצים להחליש את הנגיף, עלינו ראשית לחזק את מערכת הבריאות. אנחנו חייבים לעשות בדיקות לאנשי צוות הרפואה – כי הם נמצאים במגע יומיומי עם אנשים שמערכת החיסונית שלהם נמצאת בבעיה – ואם הם חולים בלי סימפטומים, הם עלולים להדביר הרבה יותר מאשר החברה שמשחקים מטקות בחוף – אבל יותר קל "לנזוף" בעם ישראל, מאשר להודות ששוב נתפסנו עם המכנסיים למטה. כן כמו במלחמת יום כיפור, שהיו חסרים למפקדי הטנקים משקפות או בלבנון השנייה שהיה חסר לחיילים שכפ"צים או בצוק איתן שלא היו לנו מספיק נגמ"שים חדשים, אז שלחנו את הבנים שלנו בישנים שלא ממש הגנו עליהם. אז עכשיו חסר לצוות הרפואי שלנו אמצעי מיגון ומקלות עם צמר גפן בקצה (מטושים).

    כדי לקבל צריך קודם לתת – וזה נכון לממשלה שלנו – אתם רוצים לקבל ציות? קודם תיתנו לנו דרך להתקיים. במקום לתת את הכספים לבעלי העסקים – ושהם ישלמו אותם לעובדים שלהם, ניסיתם לעשות סיבוב, שרק הרע את המצב לכולם – חוץ מלשרים, שלמרות שהם "זמניים" – לא יוצאים לחל"ת. כל המעסיקים מוצאים תלושים ומשלמים מס הכנסה וביטוח לאומי לפני שהם משלמים לעובדים! אז ביטוח לאומי יודע מי עובד איפה, יש לו את הנתונים. מצב חירום? במקום לסגור את כל העסקים ולהוציא את העובדים לחל"ת, שילכו ללשכת התעסוקה וגם לביטוח הלאומי. התשלום מגיע, לכל המובטלים, אז במקום לשלם את הסכום דרך ביטוח לאומי, להעביר את הנטו לעסקים ושהם יעבירו לעובדים. אבל זה מצריך חשיבה, מעוף! במקום זאת יוצרים כאוס, בלי תוכנית יציאה, בלי להסביר לציבור מה התוכנית – רק איומים, הפחדות. בימיים האחרונים מדברים רק על "אכיפה", "אכיפה" ועוד "אכיפה".

    בעזרת חוכמת האור הרך על הקשה יגבור – "[יא] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף. [יב] וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם. [יג] וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה." (במדבר יז). יש לנו יכולת למפות היכן מוקדי ההדבקה, ויש לנו יכולת לעמוד בין החולים לבריאים ולעצור את המגפה – במקום זה אנחנו מעמידים את כל עם ישראל במקומו.

    עדיין חשוב לזכור שכרגע המקום הבטוח ביותר היינו הבית – וכמו הדג שמומלץ לא להרחיקו מהמים, כך אתם אל תתרחקו מהבית. שנהיה בריאים.

     

  • ימי קורונה

    הימים הם ימי קורונה, וחוסר הוודאות לעניין הוירוס, משמעותו מצטרף לחוסר הוודאות הכלכלית. חשוב לדעת שאפשר לפעול בעניין אי הוודאות הכלכלית אפילו טוב יותר מאשר חוסר הוודאות הרפואית. כללים מסוימים יכולים לעזור לך, הישות הכלכלית הבודדת מול אתגרי המציאות והמשבר הכללי במשק:

    א. בלי תבהלת (פאניקה): לשבת ולהכין רשימה של מאזן הנכסים – גם אם זה יתרות חובה בחשבון. לאחר מכן רשימה של כל ההוצאות החודשיות נכון להיום ועל פני חודשים עד סוף השנה (2020). וגם, אם בכלל ניתן, צווי רווחים עתידיים. (לנוחיות שלד לבניית רשימה כזו).

    ב. לא לוותר על אנשי מקצוע חשובים: נכון שזה נראה אבסורדי אבל את רואה החשבון ועורך הדין חשוב לשמור. ויתור על ההוצאה שלהם עכשיו נראית כצעד ברור מאליו, אבל עלולה לעלות הרבה יותר בעתיד. לקבוע פגישה עם רואה החשבון ולראות האם העסק או התא המשפחתי עד עכשיו הרוויח והצדיק את קיומו – או שמא עלינו לחשב מסלול חדש. אם העסק רק "גלגל כסף" ובסוף החודש – בחודש נטול קורונה – התאפס או נשאר עם יתרת זכות מזערית של כמה מאות שקלים – זה הזמן לחשוב איך פועלים לסגור אותו. אם מדובר בשכירים ובתא המשפחתי, לא ניתן לסגור אבל אולי שווה לעשות חושבים מחדש.

    ג. לאחר הפגישה עם רואה החשבון או מנהל חשבונות ותיק, והגעה למסקנות – זה הזמן לפגישה עם עורך דין. חשוב לתכנן מראש: אם העסק הרוויח – חשוב לתכנן איך מקפיאים את ההתחייבויות השוטפות, כך שהעסק יוכל להמריא מחדש בתום עידן הקורונה. יעוץ וליווי משפטי יכול להיות ההבדל בין להיות או לחדול.

    אם העסק רק שרד או חמור מכך, דימם הפסדים – זה הזמן לתכנן איך יוצאים מבלי להישאר כל החיים חייבים לכל הבנקים והספקים. כאן עולה חשיבות עורך הדין – בייחוד לאור העובדה כי יש חוק חדש בנושא חדלות פרעון. חוק חדלות הפירעון שם לו לדגש את השיקום הכלכלי של האדם שנקלע ל"תאונה כלכלית". ואין ספק כי משבר הקורונה הינו "תאונה כלכלית". בעבר בפקודת פשיטת הרגל, היה מרחף מעל פושט הרגל ענן שלילי – כאילו רק לוזרים פושטים רגל. ובכן המציאות הכלכלית של היום מבינה כי דווקא המצליחנים ביותר – הם אלא שנכשלו בעבר, ולא ראוי ולא רצוי לשים אות קין על מצחם של היזמים – שעסקם לא המריא כפי שרצו.

    אפשר ורצוי לתכן מסלול של שיקום כלכלי, שבעוד שלוש-ארבע שנים, יוכל כל אדם להיות כמו עוף החול מהמתולוגיה המצרית – להיוולד מחדש מתוך האפר של העסק הקודם.

    לכל מי שנמצא באזור הדרום, מוזמן לפנות אלי, אייל גונן 050-2727043, לקבלת יעוץ וליווי לימי הקורונה. בעברי הייתי יועץ של מט"י באר שבע וסייעתי ליזמים רבים. כמו כן אני מטפל כיום בעשרות תיקי פשיטת רגל וחדלות פרעון.

  • ימים של קורונה

    הילדים בבית ואי אפשר לשלוח אותם לסבים והסבתות – כי הם בגיל המסוכן. זה הזמן המסוכן ביותר לחיי המשפחה. הלחץ גדול יותר אם אחד או יותר מההורים נמצא בחופשה ללא תשלום כי מקום העבודה שלו נסגר.

    הפתרון הוא כמובן הידברות. כללים פשוטים, המומלצים לכל משפחה וזוג – ומומלץ יותר בימים של קורונה. מצורף תבנית גיליון עזר למשפחה CoronaDays_Empty. היום ניתן לחבר כל מחשב נייד לטלווזיה גדולה. לקבוע זמן שבו יושבים כל המשפחה, לדוגמה בימי ראשון בערב בשעה 19:00. בשעה זו מתכנסים כל בני המשפחה, וקובעים לוח זמנים. הגיליון שצרפתי הינו רק הצעה, אפשר לעשות זאת עם מחברת שתיועד לכך. אבל הדגש הוא כי הפגישות יהיו קבועות, לפחות פעם בשבוע, וכן כי בפגישה זו ירשמו דברים. אני מודע לכך שזה נשמע מאוד פומפוזי ורשמי, אבל זה חלק מהעניין – לקחת ברצינות את חיי המשפחה שלכם, בייחוד בעתות משבר.

    כללים לניהול הישיבות: לכבות כל מכשיר אלקטרוני או מסכים – שכל המשפחה תהיה נוכחת, נמצאת בתוך הפגישה – וכן, מותר ורצוי לקרוא לזה ישיבת משפחת XXX . מי שמכנס את הישיבה אבא/אמא/אח מסביר שעקב המצב הוחלט לקיים ישיבה יומית/שבועית (לדעתי ישיבה יומית תהפוך את העניין לניגוס, ומספיק פעם בשבוע לטעמי – אבל תלוי בכל משפחה ובאופי שלה) שבה נעלה הצעות לשיפור החיים (חשוב להתחיל מהחיובי) וכן הצעות לסדר וגם הערות/הארות. עכשיו יש לתת לכל בני המשפחה זכות דיבור, כן גם לילד בן ה-4 שכל מה שיגיד הוא שהאח הגדול יותר אכל לו את המעדן – זה גם חשוב, בעיקר לילד בן ה-4, וגם לשאר בני המשפחה שיבנו כי כולם ביחד בסיפור הזה.

    מומלץ לבנות תוכנית שבועית, בה יש פעילות ושגרת חיים לכל אחד מימי השבוע. אפשר ורצוי לקבוע מדדים חיוביים, כמו איסוף כוכבים או כפתורים, לבני משפחה. לדוגמה כאשר אחד מבני המשפחה ממציא דרך חדשה לשחק משחק שמלהיב את כל בני המשפחה, או שהתנדב לבצע מטלה כי אחיו נרדם וכדומה. אחר כך אפשר יהיה לבצע חילופין בכפתורים או הכוכבים. מהשבוע השני ואילך אפשר ורצוי לדבר על השבוע שחלף ולתכנן את השבוע הבא.

    בגיליון הוספתי גם נושא כספי, בייחוד אם המצב גורם לבעיות של תזרים מזומנים – רצוי לראות מה ההוצאות הקיימות, ואולי גם איפה אפשר לקצץ בהוצאות, עד שיתבהר המצב. אני מכיר את הביקורת שהורים יגידו שזה לא עניין לילדים, אבל אני חושב שדווקא שיתוף הילדים – לא בקטע של בהלה או תבהלת – אלא בקטע חישובי/כלכלי נטו יכול להיות שיעור טוב לחיים של הילדים. ניהול תקציב ביתי, זה משהו שמשום מה לא מלמדים בבית הספר – למרות שכל הילדים נתקלים בזה בבגרותם. זו הזדמנות טובה ללמוד וללמד איך מתנהל תקציב משפחה, על מה שמים דגש ומה ניתן לקצץ בעת כזו. בהחלט בענינים אלה, כמו גם בעיניני היגיינה – לא מדובר בדמקורטיה, אלא ההורים קובעים, אבל לדעתי הדינמיקה טובה יותר כאשר הילדים מבינים איך ומדוע ההחלטות התקבלו, וכן אפשר לתת לכולם קצת מקום "לקטר".

    עוד רעיונות לימי הקורונה: להוסיף זמן תקשורת יומי, אפילו בווידאו, עם הסבים והסבתות – הם אולי בבידוד בעקבות הגיל, אבל אפשר ורצוי לשמור על קשר. אפשר לקבוע "פרויקטים" כמו לבנות משהו יחד, לצבוע חדר מסוים, או לעשות סדר בבויידם. את הפרויקטים מומלץ לפרק לשלבים ברי ביצוע, ולקבוע לכל שלב מי, איך ומתי מבצעים אותו. עוד רעיון לקבוע "פינה יומית" שבו אחד מבני המשפחה יביא מערכון/קריקטורה או משהו דומה לפני כל בני המשפחה – נגיד לפני ארוחת הצהרים.

    לסיום פוסט זה אני רוצה להזכיר שהמצב לא נוח ולא נעים לכולם – ולכן רצוי לבנות מנגנון של גישור ויישוב מחלוקות. אפשר כחלק מהישיבה השבועית, או ישיבה נפרדת לצורך כך (ישיבה תכנון בימי ראשון, וישיבת הוצאת קיטור בימי חמישי). בישיבה זו לכל אחד תינתן הזדמנות להעלות בעיות או סוגיות שמפרעות לו (לשחרר קיטור). חשוב לתת לכל אחד את האפשרות לדבר. כדי שזה לא יהפוך למלחמה אפשר ורצוי  להשתמש במשחק שבו משתמשים מגשרים שנקרא שיקוף – שבו חבר המשפחה שאליו מכוונים הדברים – לא עונה, אלא מחויב להגיד במילים שלו מה נאמר. לדוגמה ד' טוען שמ' נמצאת יותר מדי זמן במקלחת בערב וגומרת לו את המים החמים. מ' לא מיד עונה "מה פתאום" אלא צריכה לשקף את מה ששמעה – אני מבינה שד' מגיע להתקלח אחרי ואין לו מים חמים. כאן זה המקום של הורה אחראי להציע הצעת מגשר. בסיום רושמים את ההסכמות.

    זהו, תהיו בריאים ושנהיה "אחורי-זה".

  • להקים ממשלה בגישור

    הפלונטר קיים וידוע, ונראה כי אין מוצא אלא בחירות בפעם השלישית. שר הכלכלה עובד על כך שכתחליף ליום חופש, נקבל בפעם השלישית גלידה לכל מצביע.

    העמדות ידועות: ביבי עם הגוש ובני לא לראש ממשלה עם כתב אישום ונראה כי העמדות מנוגדות, אך האם אין מוצא. לו הייתי אני מגשר – הייתי בוחן אינטרסים, ולא רק עמדות. אין ספק כי האינטרס של ביבי, כרגע, זה לצאת נקי בבחינת "לא היה כלום – אז לא יהיה כלום". והאינטרס של בני זה להקים ממשלה רחבה, כדי שיוכל לפעול. כמגשר הייתי מציע את ההצעה הבאה: להגיע להסדר כי ביבי יסיים את חייו הציבוריים ויקבל חנינה על תיקי 1000, 2000 ו 4000. תוקם ממשלה בה גנץ יהיה ראש הממשלה, כחלון שר האוצר, ליברמן שר החוץ ובנט שר הביטחון ולפיד שר החינוך.

    ראשית לעניין החנינה למפרע: יש לנו כבר תקדים. אברהם שלום, מי שכיהן כראש השב"כ בפרשת קו 300 הגיע להסדר שבו הוא פורש מתפקידיו הציבוריים תמורת חנינה למפרע של הנשיא חיים הרצוג. בג"צ אשרר את החנינה על ידי השופטים שמגר ובן פורת (התנגד בדעת מיעוט, השופט ברק, שיבלא"ט). בכל זאת יש לנתניהו מורשת יפה של עשר שנים בהם היו למדינה הישגים רבים ונאים, וגם לנו וגם לו כדאי שבעתיד השם בנימין נתניהו יהיה אסוציאציה למי שהביא להכרה בירושלים כבירת מדינת ישראל ולא כמי שנחלץ בעור שיניו (או אפילו לא נחלץ) בספק מירמה בחשד גזל. ביבי שחגג יום הולדת 70, יכול בקלות לפרוש. ולשואל, האם יש מישהו הראוי להחליפו אשיב בדבריו של בן-גוריון כי אין אדם שאין לו תחליף ובתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף.

    ההתחלה של נתניהו כראש ממשלה, אי שם ב 2006, לא הייתה ללא תקלות. עד כדי כך שדרור פוייר מגלובס כתב עליו שנתניהו נראה כמי שמקבל מפתח לפתוח דלת – מיד בולע את המפתח ודופק את הראש בקיר. לדעתי לאנשים כמו סער, ברקת, כ"ץ וכחלון יש מה שנחוץ להיות ראשי ממשלה. זו הסיבה שכרגע עדיף לכחלון להישאר כשר אוצר – מול כל הרמטכ"לים לשעבר עדיף לו לרוץ על ה"טיקט" הכלכלי. גם לנו עדיף כחלון כשר אוצר – הוא ניווט את ספינת הכלכלה הישראלית יחסית סביר, ונושא הרציפות יעבוד לטובתו וטובתנו. לברמן עם קשריו הטובים עם רוסיה יכול להואיל מאוד כשר חוץ בייחוד עכשיו כשטראמפ מסיג את כוחותיו מהאיזור.

    ואם ישאל הקורא למה בנט שר ביטחון? התשובה היא שמה שרואים משם לא רואים מכאן. התקשורת בין בנט לגנץ בזמן מבצע עמוד ענן הייתה טובה מאוד, ובנט אמנם השמיע ביקורת – אך נראה כי כשר ביטחון השותף להכרעות ימנע מלהשמיען לאחר קבלת החלטות. לעומת זאת הסכם קואליציוני המעמיד את בנט כשר הביטחון ימנע מגנץ את כאב הראש לבחור מועמד מתוך כחול לבן לתפקיד זה.

    אף לא אחד מהצדדים יודה במשא ומתן ישיר כי הוא מוכן להצעה כזו, וזה מהותו של הליך הגישור! פתרון הקונפליקט באמצעות הדברות ובניצוחו של מגשר מיומן ומקצועי. כל הצדדים: נתניהו, גנץ, לברמן, בנט וכחלון לא יכול להודות ישירות כי פתרון כזה יעיל ומוסכם. אך בהליך גישור אפשר, בעזרת מגשר מיומן ומקצועי, להגיע להבנות כאלה. אף לא אחד יצא ומלוא תאוותו בידו, אך אפשר שכולם יהיו מרוצים מההסדר אליו הגיעו – עכשיו רק נותר לשכנע את הנשיא ריבלין להעניק חנינה.

  • לשים בלון כחול עבור רון ארד

    הערב לפני 33 שנה (16/10/1986) אני זוכר שהקריינית בחדשות פתחה את מהדורת החדשות עם החדשות בדבר תקיפת חיל האויר בלבנון – והיה חסר לי משהו – הקריינית לא סיימה את הדיווח במשפט "כל המטוסים שבו בשלום". הריק הזה – חוסר במשפט אחד – סימל אחרי זה ריק גדול יותר למשפחת הנווט רון ארד – כי הוא עדיין לא חזר.

    אכן שטף החדשות מקשה עלינו לזכור : התסבוכת הפוליטית בין בחירות לשימועים, הטרגדיות האישיות בין ברק בחוף זיקים למאסר לנערה ברוסיה. אבל חשוב לזכור שרון ארד היה טייס בחיל האויר שמדינת ישראל שלחה למשימה בלבנון, מבצע "בית אבא 12" ומטוסו הופל ביום 16/10/1986 בשעה 16:10 ורון נלקח בשווי ארגון הטרור "אמל".

    לפני כחמש עשרה שנה (2004-2005) הגיע צה"ל למסקנה כי רון ארד אינו בין החיים, וכי מותו היה לאחר כ-12 שנה כשבוי. זאת לאחר שנחטף על ידי  מפקד משמרות המהפכה בלבנון, מוסטפה חסקר בעת פעולת צה"ל במידון בלבנון במאי 1988 והועבר לאירן. יש סברה כי משמרות המהפיכה הוציאו את ארד להורג ולא חטפו והעבירו רק את גופתו לאירן. אות החיים האחרון מהנווט התקבל בישראל ב 5/5/1988.

    לפני כחמש עשרה שנה, יצאה העמותה להחזרת רון ארד בקריאה להפרחת בלון כחול ביום זה בשעה 16:10. ואכן נעתרו לעניין אלפי אזרחים ולרגע אחד כולנו זכרנו את הנווט.

    תמונה חופשית של בלון כחול

    אני יודע שמאז זרמו הרבה מים בירדן, וכן מאז היה כבר, לצער כולנו מקרים נוספים ובינהם נחשון וקסמן, גלעד שליט, אורון ירדן ועוד רבים וטובים.

    עדיין אני מבקש שבחג הזה, ל"ג שנים אחרי נפילתו בשווי של רון ארד, שכל מי שקורא את הכתבה יפריח בלון כחול, בשעה 16:10.

    מי שרוצה לדעת קצת יותר על הנווט וחייו – מוזמן לכתבה מ YNET משנה שעברה לרגל ציון 32 שנה לנפילת רון ארד בשבי.

  • חוק חדלות פירעון

    אז זהו, הגיע הרגע ופקודת פשיטת הרגל פשטה את הרגל – ובמקומה נכנס חוק חדלות פירעון. הדגש הוא על שיקום כלכלי של חייב שאיתרע מזלו והגיע לחדלות פירעון. התהליך עד 15/9/2019 הינו:

    השינויים הם רבים, ראשית במינוחים (טרמינולוגיה): חדלות פירעון ולא פשיטת רגל, צו לפתיחת הליכים ולא צו כינוס, צו לשיקום כלכלי ולא הכרזה על פשיטת רגל. הפטר נשאר הפטר.

    השנויים במינוחים מצביעים על שינוי גישה, לא עוד צו כינוס, אלא פתיחת הליכים: צו הכינוס הינו מנקודת ראות הנושים בלבד – לכנס את כל נכסי החייב כדי שיהיה קל יותר לבדוק איך לחלקם בין הנושים. צו לפתיחת הליכים "רואה" גם את החייב ולא רק כמה נכסים יש ברשותו.

    שוני נוסף הוא שהכונ"ר או בשמו החדש "הממונה" יהיה אחראי על ניהול רב ההליך, ולא בית המשפט. השינוי צריך להיכנס לתוקף ב 15/9/2019, עוד חמישה ימים ורב הנסתר על הגלוי כיצד יבוצע השינוי בפועל – מבטיח לעדכן.