Blog

מענק הקורונה בסך 500 ש"ח לשלושת הילדים הראשונים ובסך 300 ש"ח לילד הרביעי ואילך הינו מענק חד פעמי שניתן באמצעות חקיקת חוק בכנסת: חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד–פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה),התש"ף- 2020.

מאחר ומדובר במענק חד פעמי עבור ילדים, במקרה בו ההורים פרודים או גרושים המענק הולך לאמא? לאבא? חצי-חצי?.

התשובה נמצאת בסעיף 2 (ב) לחוק:

לעניין כל דין כקצבת ילדים – אז המענק הינו למעשה קצבת ילדים מוגדלת – וחלוקתו כפי שמחולקת קצבת הילדים: אם מוסכם כי הקצבה לאמא ללא קיזוז מהמזונות – אז כך גם המענק. אם מוסכם כי קצבת הילדים כולה הולכת לחיסכון לילדים – אז כך גם המענק. אם לא היה הסכם וקצבת הילדים הלכה לאם – כך גם המענק.

בריאות לכולם.

בספר הטאו של לאו צה (תרגום ניסים אמון , עמוד 36, 2004) נרשם תחת הכותרת רפואה סינית:

אם רוצים לצמצם

לפעמים צריך להרחיב

אם רוצים להחליש

לפעמים צריך לחזק

 

על מנת להפיל דבר

יש לרוממו תחילה

כדי לקבל

צריך קודם לתת

 

בעזרת חוכמת האור

הרך על הקשה

יכול לגבור

 

אבל הכי טוב בשביל הדג

זה לא להתרחק מהמים

אם אנחנו רוצים לצמצם – את התפשטות הקוויד-19, אנחנו חייבים להרחיב את האופק של התוכניות. הנזיפות שאם המספרים יעלו – ממש לא ברורות לי, אחרי שהממשלה מיבאת חולי קורונה!

המספרים מהשבוע האחרון, הם לאחר שהחזרנו ברכבות אוויריות – מלונדון, דרום אמריקה ומארה"ב אלפי ישראלים. חמור מכך, הממשלה מצאה זמן להעלות יהודים חולי קוויד-19 (65 במספר) מארה"ב. אז כשאומרים לי שמספר החולים עלה בצורה מפחידה – אני שואל את עצמי: כמה מאותם חולים חדשים, הם כאלה שלא נשמעו להוראות – וכמה מתוכם הם כאלה שהיו במטוסי הרכבת האווירית (רק במטוס מארה"ב  לפי הבנתי היו יותר ממאה איש)?

אם אנחנו רוצים להחליש את הנגיף, עלינו ראשית לחזק את מערכת הבריאות. אנחנו חייבים לעשות בדיקות לאנשי צוות הרפואה – כי הם נמצאים במגע יומיומי עם אנשים שמערכת החיסונית שלהם נמצאת בבעיה – ואם הם חולים בלי סימפטומים, הם עלולים להדביר הרבה יותר מאשר החברה שמשחקים מטקות בחוף – אבל יותר קל "לנזוף" בעם ישראל, מאשר להודות ששוב נתפסנו עם המכנסיים למטה. כן כמו במלחמת יום כיפור, שהיו חסרים למפקדי הטנקים משקפות או בלבנון השנייה שהיה חסר לחיילים שכפ"צים או בצוק איתן שלא היו לנו מספיק נגמ"שים חדשים, אז שלחנו את הבנים שלנו בישנים שלא ממש הגנו עליהם. אז עכשיו חסר לצוות הרפואי שלנו אמצעי מיגון ומקלות עם צמר גפן בקצה (מטושים).

כדי לקבל צריך קודם לתת – וזה נכון לממשלה שלנו – אתם רוצים לקבל ציות? קודם תיתנו לנו דרך להתקיים. במקום לתת את הכספים לבעלי העסקים – ושהם ישלמו אותם לעובדים שלהם, ניסיתם לעשות סיבוב, שרק הרע את המצב לכולם – חוץ מלשרים, שלמרות שהם "זמניים" – לא יוצאים לחל"ת. כל המעסיקים מוצאים תלושים ומשלמים מס הכנסה וביטוח לאומי לפני שהם משלמים לעובדים! אז ביטוח לאומי יודע מי עובד איפה, יש לו את הנתונים. מצב חירום? במקום לסגור את כל העסקים ולהוציא את העובדים לחל"ת, שילכו ללשכת התעסוקה וגם לביטוח הלאומי. התשלום מגיע, לכל המובטלים, אז במקום לשלם את הסכום דרך ביטוח לאומי, להעביר את הנטו לעסקים ושהם יעבירו לעובדים. אבל זה מצריך חשיבה, מעוף! במקום זאת יוצרים כאוס, בלי תוכנית יציאה, בלי להסביר לציבור מה התוכנית – רק איומים, הפחדות. בימיים האחרונים מדברים רק על "אכיפה", "אכיפה" ועוד "אכיפה".

בעזרת חוכמת האור הרך על הקשה יגבור – "[יא] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף. [יב] וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם. [יג] וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה." (במדבר יז). יש לנו יכולת למפות היכן מוקדי ההדבקה, ויש לנו יכולת לעמוד בין החולים לבריאים ולעצור את המגפה – במקום זה אנחנו מעמידים את כל עם ישראל במקומו.

עדיין חשוב לזכור שכרגע המקום הבטוח ביותר היינו הבית – וכמו הדג שמומלץ לא להרחיקו מהמים, כך אתם אל תתרחקו מהבית. שנהיה בריאים.

הפלונטר קיים וידוע, ונראה כי אין מוצא אלא בחירות בפעם השלישית. שר הכלכלה עובד על כך שכתחליף ליום חופש, נקבל בפעם השלישית גלידה לכל מצביע.

העמדות ידועות: ביבי עם הגוש ובני לא לראש ממשלה עם כתב אישום ונראה כי העמדות מנוגדות, אך האם אין מוצא. לו הייתי אני מגשר – הייתי בוחן אינטרסים, ולא רק עמדות. אין ספק כי האינטרס של ביבי, כרגע, זה לצאת נקי בבחינת "לא היה כלום – אז לא יהיה כלום". והאינטרס של בני זה להקים ממשלה רחבה, כדי שיוכל לפעול. כמגשר הייתי מציע את ההצעה הבאה: להגיע להסדר כי ביבי יסיים את חייו הציבוריים ויקבל חנינה על תיקי 1000, 2000 ו 4000. תוקם ממשלה בה גנץ יהיה ראש הממשלה, כחלון שר האוצר, ליברמן שר החוץ ובנט שר הביטחון ולפיד שר החינוך.

ראשית לעניין החנינה למפרע: יש לנו כבר תקדים. אברהם שלום, מי שכיהן כראש השב"כ בפרשת קו 300 הגיע להסדר שבו הוא פורש מתפקידיו הציבוריים תמורת חנינה למפרע של הנשיא חיים הרצוג. בג"צ אשרר את החנינה על ידי השופטים שמגר ובן פורת (התנגד בדעת מיעוט, השופט ברק, שיבלא"ט). בכל זאת יש לנתניהו מורשת יפה של עשר שנים בהם היו למדינה הישגים רבים ונאים, וגם לנו וגם לו כדאי שבעתיד השם בנימין נתניהו יהיה אסוציאציה למי שהביא להכרה בירושלים כבירת מדינת ישראל ולא כמי שנחלץ בעור שיניו (או אפילו לא נחלץ) בספק מירמה בחשד גזל. ביבי שחגג יום הולדת 70, יכול בקלות לפרוש. ולשואל, האם יש מישהו הראוי להחליפו אשיב בדבריו של בן-גוריון כי אין אדם שאין לו תחליף ובתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף.

ההתחלה של נתניהו כראש ממשלה, אי שם ב 2006, לא הייתה ללא תקלות. עד כדי כך שדרור פוייר מגלובס כתב עליו שנתניהו נראה כמי שמקבל מפתח לפתוח דלת – מיד בולע את המפתח ודופק את הראש בקיר. לדעתי לאנשים כמו סער, ברקת, כ"ץ וכחלון יש מה שנחוץ להיות ראשי ממשלה. זו הסיבה שכרגע עדיף לכחלון להישאר כשר אוצר – מול כל הרמטכ"לים לשעבר עדיף לו לרוץ על ה"טיקט" הכלכלי. גם לנו עדיף כחלון כשר אוצר – הוא ניווט את ספינת הכלכלה הישראלית יחסית סביר, ונושא הרציפות יעבוד לטובתו וטובתנו. לברמן עם קשריו הטובים עם רוסיה יכול להואיל מאוד כשר חוץ בייחוד עכשיו כשטראמפ מסיג את כוחותיו מהאיזור.

ואם ישאל הקורא למה בנט שר ביטחון? התשובה היא שמה שרואים משם לא רואים מכאן. התקשורת בין בנט לגנץ בזמן מבצע עמוד ענן הייתה טובה מאוד, ובנט אמנם השמיע ביקורת – אך נראה כי כשר ביטחון השותף להכרעות ימנע מלהשמיען לאחר קבלת החלטות. לעומת זאת הסכם קואליציוני המעמיד את בנט כשר הביטחון ימנע מגנץ את כאב הראש לבחור מועמד מתוך כחול לבן לתפקיד זה.

אף לא אחד מהצדדים יודה במשא ומתן ישיר כי הוא מוכן להצעה כזו, וזה מהותו של הליך הגישור! פתרון הקונפליקט באמצעות הדברות ובניצוחו של מגשר מיומן ומקצועי. כל הצדדים: נתניהו, גנץ, לברמן, בנט וכחלון לא יכול להודות ישירות כי פתרון כזה יעיל ומוסכם. אך בהליך גישור אפשר, בעזרת מגשר מיומן ומקצועי, להגיע להבנות כאלה. אף לא אחד יצא ומלוא תאוותו בידו, אך אפשר שכולם יהיו מרוצים מההסדר אליו הגיעו – עכשיו רק נותר לשכנע את הנשיא ריבלין להעניק חנינה.

הערב לפני 33 שנה (16/10/1986) אני זוכר שהקריינית בחדשות פתחה את מהדורת החדשות עם החדשות בדבר תקיפת חיל האויר בלבנון – והיה חסר לי משהו – הקריינית לא סיימה את הדיווח במשפט "כל המטוסים שבו בשלום". הריק הזה – חוסר במשפט אחד – סימל אחרי זה ריק גדול יותר למשפחת הנווט רון ארד – כי הוא עדיין לא חזר.

אכן שטף החדשות מקשה עלינו לזכור : התסבוכת הפוליטית בין בחירות לשימועים, הטרגדיות האישיות בין ברק בחוף זיקים למאסר לנערה ברוסיה. אבל חשוב לזכור שרון ארד היה טייס בחיל האויר שמדינת ישראל שלחה למשימה בלבנון, מבצע "בית אבא 12" ומטוסו הופל ביום 16/10/1986 בשעה 16:10 ורון נלקח בשווי ארגון הטרור "אמל".

לפני כחמש עשרה שנה (2004-2005) הגיע צה"ל למסקנה כי רון ארד אינו בין החיים, וכי מותו היה לאחר כ-12 שנה כשבוי. זאת לאחר שנחטף על ידי  מפקד משמרות המהפכה בלבנון, מוסטפה חסקר בעת פעולת צה"ל במידון בלבנון במאי 1988 והועבר לאירן. יש סברה כי משמרות המהפיכה הוציאו את ארד להורג ולא חטפו והעבירו רק את גופתו לאירן. אות החיים האחרון מהנווט התקבל בישראל ב 5/5/1988.

לפני כחמש עשרה שנה, יצאה העמותה להחזרת רון ארד בקריאה להפרחת בלון כחול ביום זה בשעה 16:10. ואכן נעתרו לעניין אלפי אזרחים ולרגע אחד כולנו זכרנו את הנווט.

אני יודע שמאז זרמו הרבה מים בירדן, וכן מאז היה כבר, לצער כולנו מקרים נוספים ובינהם נחשון וקסמן, גלעד שליט, אורון ירדן ועוד רבים וטובים.

עדיין אני מבקש שבחג הזה, ל"ג שנים אחרי נפילתו בשווי של רון ארד, שכל מי שקורא את הכתבה יפריח בלון כחול, בשעה 16:10.

מי שרוצה לדעת קצת יותר על הנווט וחייו – מוזמן לכתבה מ YNET משנה שעברה לרגל ציון 32 שנה לנפילת רון ארד בשבי.